תל עדשים

בן בנימין הכהן ורוזה. נולד ביום כ"ד באב תרפ"ד (24.8.1924) בעיר כמניץ שבגרמניה. עם עלייתו של היטלר לשלטון ברחה המשפחה לאנגליה ולאחר שנים מספר היגרה משם לארגנטינה. הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" והיה פעיל בה כמדריך לספורט. היה צורף-זהב לפי מקצועו.

כציוני אידיאליסט החליט להשתקע בישראל. הוא זנח את ארגנטינה ואת מקצועו ובשנת 1950 עלה לארץ יחד עם אשתו והוריו ופנה לתל-עדשים, שם הקים בחריצות, במסירות ובתבונת-כפיים משק נאה ופורח. היה מעורה בחיי- המושב ובאופטימיות התגבר על כל מכשול ואכזבה. לבו ורוחו היו פתוחים לכל דבר-אמנות ובעיקר נודעה חיבתו למוסיקה והיה מארגן קונצרטים של תקליטים במושב. לאחרונה אירגן שעורי התעמלות לנוער המקומי ומזמנו הפנוי הקדיש הרבה לפיתוח בריכת-השחיה שם.

נוח היה לבריות, אוהב כל אדם ואהוב על הכל. השקפת-עולמו היתה פציפיסטית - והוא אהב את השלום בעולם. בארצו, בכפרו ובביתו. אך על אף התנגדותו למלחמה הכיר חובתו כאזרח וכשנקרא לשירות-מילואים התנדב לקורס-חובשים. נפל במערכת-סיני בקרב בדהב ביום כ"ט במרחשון תשי"ז (3.11.1956) . הובא לקבורה בבית- הקברות הצבאי באילת וביום ח' בשבט תשי"ח (29.1.1958) הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה ושתי בנות.